Vortex

לא יכולה, תמיד נשאבת מחדש.
זאת שגרה מוזרה וארוכה מדי, שבמהלך השבוע הכל יציב ומחוייך ובסוף השבוע- סערת רגשות.
ונמאס שאתה מלטף ואומר סליחה, ושעצם זה שאתה אומר סליחה בלי שאעשה סנקציה זה אירוע נדיר שצריך להתכונן אליו מראש. דמט, מגיע לי יותר ושנינו יודעים את זה.
מגיע לי מישהו שסגור על עצמו, שלא ישנה את היחס, שלא יגיד ש"לא מתאים לו" ושהוא "לא שלם עם זה".
אולי הייתי ביצ'ית קצת יותר מדי, אבל אתה חייב להודות שזה מגיע לך. אני לא אמורה לבכות באמצע... יו נואו וואט, ולא כל פעם זה צריך להיות סקס געגועים. איפה השגרה בזה?
בקרוב תסיים את הקד"צ הזה שהתחיל את ההדרדרות בקשר, כשעוד היה ניתן לקרוא לזה "מערכת יחסים יציבה", ותהיה חודש בבית. אני לא יודעת איך לאכול את זה; מה זה אומר? סערת רגשות כל השבוע? ניפגש יותר? ניפגש פחות? נחזור? (בטח שלא)
כי המבטים שלך לא אומרים לי כלום יותר. פעם חלולים ופעם מרירים, מתגעגעים, חסרי אונים, או שהם רק העמדת פנים?...
כל האנרגיות שאני משקיעה בך בסופי השבוע צריכים להיות מושקעים במישהו אחר, שבטוח במה שהוא רוצה.

ומאיזו עמדה בכלל אני מדברת, שהאדם היחיד שאני פוזלת לכיוונו חושב שאני סטוקרית פסיכית ולא הבין את הכוונה בכלל, וחושב שאני עוד אחת מאלה שמצלמות אותו בסתר ולוחשות.
אוף.