Unpack

האמת שאני לא בטוחה על כיוון לבלוג הזה- אם הוא יהיה סנטימנטלי משתפך ומאופק בו זמנית (כי לא יפה, אנשים קוראים...),

או אם הוא יעסוק במחשבות על סרטים נבחרים מהזמן האחרון, עליי... נראה לי שאני כאן כי אני מחפשת מקום חופשי; אף אחד מהחברים שלי לא שמע על 'בלוגר' ולא יוצא מבועת הישראבלוג, ככה שבשבילי זה טוב.

אני כותבת בלוג כבר חמש שנים. וואו, איזה מספר מפחיד! חמש שנים של כתיבה וצמיחה.

אולי הבלוג זה בעצם מה שגרם לי להבין שהשאיפה האולטימטיבית שלי היא להיות עיתונאית, ואפילו לא אחת שחושפת פרשיות שחיתות מאסיביות- הרי בשביל כאלה דברים הייתי יכולה להיות תחקירנית סוג ז' מ"כלבוטק" ולקבל את הסיפוק הזה.

אני פשוט רוצה להיות נקראת, נשמעת, נראית.

ואולי זה רצון סמוי של כולנו? לראות ולהיראות? אפילו אלה שרוצים להיות בלתי נראים הם הכי נראים שיש.

קחו לדוגמא את אופנת האימו- כולם "מתבודדים" כשלמעשה ה"מפגשוקס" שבר שיאים בכמות המשתתפים במפגש מחוץ לעולם הוירטואלי בישראל. כל אלה מסכות מאוסות כל כך...

זה מזכיר לי את התקופה שהאתר "שוקס" נפתח. מהיותי כתבת (לשעבר) בבית מעריב, הוזמנתי לנסות את האתר החדש. הם פירגנו בחולצות, בוטנים וקולה. היה נראה כאילו האתר עומד להיות ברנז'אי לגמרי, בסוף הוא הפך לבית חם לפרחות שהחליטו לעשות את המעבר מאיציק קלה לMy Chemical Romance.

הכל חרטה, בחייכם.



בכל אופן...

אני שמחה שאני כאן. נמאס לכתוב באותה פלטפורמה, לנסות לכתוב בבלוג "סודי" מהצד ולהבין שזה לא עובד, לשכוח מהעניין וכעבור חצי שנה לפתוח עוד אחד. למה נמאס? ככה. זה פשוט לא עובד יותר.

בבלוג הישן כבר יותר חשבתי על מה יגיבו, מה יחשבו ומה יגידו- ולמרות ובגלל שזה טבעי לנוכח הפרנויות שלי, אני מקווה שזה יהיה המקום בו לא אפחד מאף מילה שאכתוב (אירוני, עכשיו פתאום נתקעתי. לפחות חמש דקות ישבתי מול המקלדת ולא ידעתי איך להמשיך), מטוקבק פוטנציאלי של "את מפגרת", או סתם מהמחשבה שכולם יודעים מה אני עושה עם האקס וקוראים בשקיקה על הגסיסה האיטית של הקשר הזה, שודאי אתעד מאוחר יותר. לא אומרים כלום, אבל קוראים. יש סטטיסטיקות, יש רשימת קוראים אחרונים, זה כ"כ קל לדעת מי קורא אצלך שזה כבר מפחיד. טיפת המסתוריות שעוד נשארה מפחידה.

למשל, אפשר לדעת שחיפשו אותך בגוגל. בחיי שיש מישהו שיושב ומחפש את שם הבלוג שלי ואת המילה Israblog. פעם חיפשתי את זה במחשב של אבא כדי שלא אצטרך לרשום את הכתובת באקספלורר. מעניין אם זה הוא.



עכשיו כל מה שנותר זה לפרוק את המזוודות, לנקות, לסדר; והופה, עוד בלוג באוויר. מזל טוב.